מטרת הגרעין היא להתאים את הכלי הצופי באופן מעשי וערכי למסגרת הפנימייה, ובכך לאפשר לילדים ובני הנוער בפנימייה לחוות חוויה צופית, לחזק את תחושת השייכות לקבוצה, לתנועת הנוער, ולחברה הישראלית.
תפקיד הש"ש בגרעין פנימיות
הש"ש בגרעין פנימיות מהווים.ות מודל חיובי לחיקוי ודמויות בוגרות ומשמעותיות עבור נערי ונערות המעון וכפר הנוער.
הש"ש נתפס.ת כאח.ות גדול.ה של נערי ונערות המעון והפנימייה ומתוקף כך עליהם.ן להחזיק בשני כובעים: מחד, הדמות החינוכית והסמכותית שצריכה להציב גבולות, להעביר יחידות העשרה, לקחת חלק בחוגים ולעזור להם.ן להשתלב בלוז המסגרת ומאידך, דמות "חברית" שקרובה לגילם.ן ומכירה את עולמם.ן בצורה הקרובה ביותר ויכולה להיות להם.ן לאוזן קשבת ונגישה לעזרה בזמן משבר ובזמן שגרה.
ליווי והכשרה
על מנת לאפשר לש"ש לצמוח ולהיטיב במשימתם.ן, הש"ש מקבלים.ות ליווי משלושה גורמים שונים במהלך השבוע:
ליווי חברתי וצופי- ע"י רכז.ת הגרעין
ליווי רגשי- ע"י עובד.ת סוציאלי.ת במסגרת.
ליווי משימתי- ע"י איש צוות מתוך המסגרת.
הליוויים מהווים מעטפת צמודה המקנה הנחייה והכשרה בפן המשימתי והחברתי.
כמו כן, הש"ש עטופים.ות בצוות המסגרות, וגם איתם.ן הש"ש יוצרים קשרים בלתי פורמליים המיטיבים ותורמים לפעילותם.ן.
בנוסף, אחת לחודש וחצי מתקיימים ימי גרעין בהם הש"ש מקבלים.ות הכשרות רלוונטיות למשימות החינוכיות והחברתיות שלהם.ן, וכן, יוצרים קשרי חברות עם ש"ש בגרעין.
צופי פנימיות
כחלק מתפיסת "צופים לכל" להנגשת הפעילות הצופית לכלל החברה והאוכלוסייה, לכל כפר נוער ומעון חסות נכתבה תכנית ייחודית ומותאמת המביאה את הכלי הצופי לידי ביטוי לחניכי.ות הפנימייה והמעון (התכנית משתנה בין הפנימיות והמסגרות השונות).
בפני חניכי.ות הפנימייה תפתח האופציה לקחת חלק בהוויה הצופית לרבות להיות חבר.ת שבט ושכב"ג, לעבור קורס הדרכה, לצאת למפעלים התנועתיים, לצאת לשנת שירות ועוד.
הפעילות הצופית שוברת שגרה וגורמת לחניכי הפנימייה להרגיש חלק ממשהו גדול יותר. ולכן, חניכים רבים רוצים לקחת חלק בפעילות הצופית.
לדמות הש"ש יש חשיבות רבה בקידום ועידוד הפעילות הצופית, וזוהי ממחויבותו להפעיל את תוכנית הצופים במסגרת הפנימייה, וגם לפתח את התכנית בשיתוף עם רכזי הגרעין.
הגרעין פועל בשני מסלולים:
מסלול כפרי הנוער
כפרי הנוער הינם מוסדות חינוכיים הפועלים תחת המנהל לחינוך פנימייתי התיישבותי ועליית הנוער במשרד החינוך. כל כפר נוער מורכב משלושה מוסדות חינוך: פנימייה, משק חקלאי, ובית ספר. מנעד החניכים המגיעים לכפרי הנוער רחב: ישנם חניכים הבאים ממצב סוציו- אקונומי נמוך ויש כאלו הבאים ממצב סוציו-אקונומי גבוה, עולים חדשים (לרבות פרויקט נעל"ה), חניכים עם צרכים מיוחדים ועוד. לרוב, חניכים מגיעים למסגרת של כפר נוער על מנת להתפתח ברמה האישית, החברתית והלימודית לצד סביבה מכילה ותומכת, ובו-זמנית לקבל כלים הישמשו אותם בחייהם הבוגרים. כפרי הנוער נותנים הזדמנות שווה לנערים.ות המגיעים.ות אליו.
תנועת הצופים פועלת בכפרי הנוער: "נחלת יהודה", "הודיות", "מבואות ים", "גן ונוף", "הדסה נעורים" (בכפר זה פועלות שתי קומונות- בפנימייה ובמשק).
מסלול חסות הנוער
רשות חסות הנוער הנה אחת מהיחידות האגף לשירותי תיקון במשרד הרווחה. הרשות האחראית על טיפול חוץ ביתי סמכותי- כופה במתבגרים המצויים במצבי עבריינות וסטייה חברתית. היא מטפלת בבני נוער המצויים בקצה הרצף הטיפולי-חינוכי במדינת ישראל, לאחר שכל הניסיונות הטיפול הקודמים בהם לא נשאו פרי. מתבגרים אלו נמצאים במצבי סיכון וסכנה, ומופנים לטיפול במעונות רשות חסות הנוער.
במסגרת מסלול זה, תנועת הצופים פועלת בפנימיות "גילעם" ,"צופיה", "בית הנער", "נווה חורש" ו- "עוגנים".